ממימרת חכמה להמנון תהילה: הנוסח, הלשון וההתהוות הספרותית של ירמיה י 12–13

היחידה הנבואית הנתונה בירמיה י 1–16 משכה תשומת לב רבה בשל הרכבה הספרותי הסבוך, שנשזרו בו פולמוס חריף עם עבודת האלילים מצד אחד ודברי שבח המנוניים לה' מצד שני. מאמר זה מתמקד באחד מקטעי השבח, הנתון בפסוקים 12–,13 והוא מבקש להתחקות אחר תהליכי התהוותו. אף שמקובל להניח שפסוקים אלה הם יחידה ספרותית מגובשת, שהיא גם אבן ראשה בהתפתחות הטקסטואלית והספרותית של היחידה הנבואית כולה, העיון מעלה כי פסוקים אלה הם פרי תהליך התהוות מורכב למדי, ואילו תפקידם במכלול היחידה הספרותית שונה ומוגבל יותר מן המקובל במחקר. המאמר מבוסס על ניתוח ספרותי, טקסטואלי ולשוני של הפסוקים, תוך תשומת לב מיוחדת להבדלי הנוסח בין העדים השונים – ובראשם נוסח המסורה מכאן ותרגום השבעים מכאן – הבדלים המשקפים שלבים שונים בתהליך התגבשותם של הכתובים הנדונים לצד התפתחויות פנימיות בכל אחד מענפי הנוסח. מתברר כי ביסוד פסקת השבח מונחים שני כתובים שהיו במקורם עצמאיים ונפרדים לגמרי זה מזה. פסוק 12 – בצירוף טור הנתון כעת בראש פסוק 13 – מוצאו בספרות החכמה, והוא בבחינת מימרה שלמה. פסוק 13 )בעיקרו( אינו אלא קטע שנתלש מהקשרו המקורי, ועל כן קשה יותר לזהות את מקורו, אבל אולי נלקח מתוך מזמור תודה על תום בצורת. שני הכתובים אוחו בשלב מוקדם, ורק בהמשך גלגוליהם שובצו בתוך היחידה הנבואית, וזאת בשלב מתקדם יחסית של התגבשותה. מיפוי השלבים השונים מאפשר להסביר פרטים רבים שטרם זכו לביאור מספק, והוא גם שופך אור חדש על הבנת מערך היחסים הפנימיים בין רכיבי היחידה הנבואית ועל תהליכי התהוותה המורכבים.

The prophetic unit of Jer 10:1-16 has drawn much scholarly attention due to its complex literary composition, which combines a harsh polemic against idolatry and hymnal praises to YHWH. This study focuses on vv. 12-13, and traces their compositional history. It is usually assumed that these verses form a crystallized literary unit, which also plays a pivotal role in the textual and literary development of the prophetic unit as a whole. The present analysis, however, suggests that this passage too is a product of quite a complicated process of literary growth, and its function within the prophetic unit is different and more limited than previously assumed. The discussion is based on literary, textual and linguistic analysis of the passage under scrutiny, paying special attention to its variant forms.