הבחנה טיפולוגית בין שני סוגים של בתי תפילין מקומראן

קרוב ל-30 בתי תפילין נתגלו במערות מדבר יהודה. מפרסמי ממצאים אלו הבחינו בין בתי תפילין בעלי תא אחד, שזיהו כ’תפילין של יד’, לבין בתי תפילין בעלי ארבעה תאים, שזיהו כ’תפילין של ראש’. במאמר אני מעלה הבחנה טיפולוגית נוספת בתוך מכלול בתי התפילין בעלי ארבעה תאים: 1) ‘הטיפוס־הפשוט’ – בו רק שורה אחת של תפרים מפרידה בין התאים; 2) ‘הטיפוס־המפוצל’ – בו התאים מופרדים זה מזה באמצעות חתכים בעור ובאמצעות תפרים מסביב לכל תא. יש יסוד להניח שההבדל בין שני הטיפוסים אינו מקרי, אלא הוא משקף שתי שיטות הלכתיות מתחרות בעניין צורתו הנאותה של בית התפילין. זיהוים של שני הטיפוסים מעלה את השאלה מדוע שני הטיפוסים נמצאו ביחד בקומראן: אם הדבר מעיד על התפתחות דיאכרונית או על רב־גוניות מפתיעה באופן קיום ריטואל התפילין בקרב חברי קהילת קומראן. ייתכן שיש למצוא הד למחלוקת בעניין צורתו של בית התפילין במדרש הלכה שהשתמר במקורות התנאיים, ובו קובע בעל המדרש שאין להפריד את התפילין לארבעה ‘כיסים’.