מקוואות טהרה מימי בית שני בתל חברון

בשנים האחרונות מחקרים מספר עוסקים במקוואות טהרה בימי בית שני על פי הממצא הארכאולוגי וכן במשמעויות ההיסטוריות, החברתיות והדתיות העולות מממצא ארכאולוגי זה. רוני רייך הראה כבר לפני כעשרים שנים כי יש לפרש את מרבית הברֵכות המדורגות והמטויחות הנמצאות ביהודה וכן באזורים אחרים בתקופת בית שני, כמקוואות טהרה. ריבוי המקוואות בתקופה זאת מעיד הן על פיזור היישוב היהודי הן על מרכזיות דיני הטהרה בחברה היהודית בתקופת המשנה והתלמוד. רבים מהמקוואות דומים יחסית בצורתם ובגודלם ולרוב מפורשים כמקוואות של בתים פרטיים או כמקוואות בהקשר למבני ציבור או למתקני תעשייה שונים. עם זאת, ישנם גם כמה קבוצות של ברֵכות מדורגות (המפורשות לרוב כמקוואות) בעלות אופי וגודל שונה בעיקר באתר של חורבת קומראן. לאחרונה נתגלו שני מקוואות גדולים בתל חברון המפורשים כציבוריים. למקוואות הפרדה כפולה על גרם המדרגות. המקוואות נתגלו ברובע מגורים ותעשייה בשולי תל חברון (רומיידה) שכלל גם בית יוצר לכלי חרס. המאמר דן בתיאור מקוואות אלו ובהצעות לפירושם ולמשמעותם ההיסטורית, הדתית והתרבותית. המאמר סוקר גם את התיאורים השונים ואת הפרשנויות לברֵכות המדורגות הגדולות בקומראן ובודק מחדש פרשנויות פונקציונליות, היסטוריות ותרבותיות שונות למתקנים אלו.