על שני שיבושים משמעותיים בעותק ברית דמשק מן הגניזה

The Genizah version of the Damascus Document (CD 9:8–12) reads:
8 על השבועה אשר 9 אמר לא תושיעך ידך לך איש אשר ישביע על פני השדה 10 אשר לא לפנים השפטים או מאמרם הושיע ידו לו וכל האובד 11 ולא נודע מי גנבו ממאד המחנה אשר גנב בו ישביע בעליו 12 בשבועת האלה והשומע אם יודע הוא ולא יגיד ואשם
However, in the parallel text from Qumran (4Q267 9 i 4–7) we suggest two somewhat different readings and reconstructions:
)8:9 4Q267 9 i 4 = CD( [אי]ש אשר ׅי[ו] ׄשיע ׄל[ו על פני השדה] .1 )12–8:11 4Q267 9 i ?? = CD( [יש] ׄמיע ׄב ׅע[ל] ׅיו [את שבועת האלה] .2
Indeed, in the first case, the verb יושיע fits better the preceding collocation fits better the following participle ישמיע in the second, the verb ;לא תושיעך .והשומע
On the basis of these readings, the two laws discussed here may be understood as follows:
1. According to our interpretation, Abigail’s words in 1 Sam 25:26 were conceived of as a prophecy. The words על השבועה refer to Abigail’s oath in this verse and the words לא תושיעך ידך לך, which we understand to mean, “Do not take the law into your own hands,” allude to והושע ידך לך in 1 Sam 25:26. According to our interpretation, the text states that whoever takes the law into one’s own hands in a remote place (על פני השדה) without permission of the court is acting lawlessly.
2. If anything is missing from the property of (a member of) a community and the thief is unknown (cf. Lev 5:1, Judg 17:2, and Prov )מאד המחנה( )ישמיע( the owner of the stolen property is authorized to proclaim ,)29:24 a curse on whoever knows about the thief and does not say who it is.