החזרה - פנים רבות לה: דגמים בסיסיים של חזרה על דרך הסמיכות ברטוריקה המקראית, בספרות הבתר מקראית ובספרות השמית הקדומה

תופעת החזרה, שהיא מן התחבולות הרטוריות הבולטות ביותר ביצירות שבכתב כמו ביצירות שבעל פה, משמשת נוהג רגיל בספרות העמים בכלל ובמיוחד בספרות עמי המזרח הקדום, ובכלל זה ספרות המקרא.
בחיבור זה דן המחבר בדגמים הבסיסיים של החזרה המורחבת על דרך הסמיכות, שמעטים עסקו בהם ותרומתם הרבה לחקר המקרא לא זכתה להכרה ראויה. דגמים אלה רווחים מאוד בשירה המקראית, אם כי לא נפקד מקומם גם מהפרוזה המקראית, זו שניכר בה ריתמוס המתקרב לריתמוס של השירה. אלא שלא רק במקרא נחשפים דגמים אלה. עקבותיהם מתגלים בספרות האכדית, זעיר פה זעיר שם. בספרות האוגריתית הם שכיחים יותר, ודוגמות אחדות ניתן למצוא גם בספרות הפיניקית. בספר בן סירא, האמון על הרטוריקה המקראית, נעשה שימוש רב בדגמים אלה, ופעמים אחדות הם מתגלים גם בטקסטים הפיוטיים מקומראן (בעיקר במגילת ההודיות) ובספרות חז"ל. מן המפורסמות הוא שחשיבותה של כל תופעה סגנונית-לשונית נמדד הן באורך חייה והן במידת שכיחותה. תנאים אלה מתקיימים בדגמי החזרה הנידונים כאן ואינם מותירים ספק, כי עניין לנו בתופעה רטורית מרכזית ביותר. לפיכך ראוי שנראה בתופעה זו כלי חשובת בשאלות של פרשנות, נוסח וחקר הטקסט מזה, ובשאלות של מבנה, לשון וסגנון מזה.